Thursday, December 07, 2006

Vayishlach

Parshat Vayishlach 5767

וַיָּשַׂר אֶל

הרב ארי דוד קאהן

Adk1010@gmail.com

explorations-adk.blogspot.com

audio download

http://upload.ohshare.com/v/4066100/vayishlach67.MP3.html

1. ספר בראשית פרק לב

(ב) וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים: (ג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם: פ

(ד) וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: (ה) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה:(ו) וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ:(ז) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ:

2. אונקלוס בראשית פרק לב פסוק ב

(ב) ויעקב אזל לאורחיה וערעו ביה מלאכיא דיי:

3. רש"י בראשית פרק לב פסוק ב

(ב) ויפגעו בו מלאכי אלהים - מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ:

4. כתר יונתן בראשית פרק לב פסוק ג

(ג) ויאמר יעקב כיון שראם, לא מחנות של עשו הם שבאים לפניו, ולא ממחנות של לבן הם שחזרו לרדוף אחריו אלא ממחנות של מלאכים קדושים שנשלחו מלפני יי הם בעבור כן קרא את שמו של המקום בלשון בית הקודש מחנים:

5. ספר שם משמואל פרשת וישלח - שנת תרפ"א

והנה הכל תמהו, מאחר שהיו לו כ"כ הרבה מלאכים א"כ מוכח שהוא נרצה להשי"ת, ומה הי' לו עוד להתירא מעשו, הרי מלאך אחד הי' די לכל מחנה סנחריב. ועוד למה צריך למלאכים רבים בשליחות הזאת, ולמה לא סגי באחד, עד שנצרך ליטול מאלו ומאלו.

6. רש"י בראשית פרק לב פסוק ג

מחנים - שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו:

7. אונקלוס בראשית פרק לב פסוק ד

(ד) ושלח יעקב אזגדין קדמוהי לות עשו אחוהי לארעא דשעיר לחקלי אדום:

8. רש"י בראשית פרק לב פסוק ד

(ד) וישלח יעקב מלאכים - מלאכים ממש:

9. בראשית פרק לב

(ח) וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: (ט) וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה: (י) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְדֹוָד הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ: (יא) קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:

10. כתר יונתן בראשית פרק לב פסוק ח

(ח) ויירא יעקב מאד על שלא עסק עשרים שנים בכבודו של אביו ויצר לו ויחצה את העם שׁעִמו ואת הצאן ואת השוורים והגמלים לשתי מחנות למתנות לאה ולמתנות רחל:

11. ספר בראשית פרק לג

(א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת: (ב) וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים:

12. הכתב והקבלה על שמות פרק כא פסוק לה

מ"מ מצאנוהו ג"כ על חלוקת דבר לחלקים בלתי שוים, כמו ויחץ אל הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות, הנה חלק את הילדים לשלשה חלקים והם בלתי שוים, כי ילדי לאה היו שש וילדי השפחות ארבעה, ולרחל לא היה אלא יוסף בלבד, הנה כמו שהשתמש שם פעל ויחץ על חלקים בלתי שוים, ככה וחצו את כספו במקרא שלפנינו איננו דוקא על החלוקה לחצאי שוי הכמות,

13. שפת אמת ליקוטים - פרשת וישלח

קטנתי וגו' ומכל האמת אשר עשית את עבדך וגו' וקשה מאי שייך על אמת קטנתי כיון שהוא על פי דין ומשפט אמת,

14. רבינו בחיי על בראשית פרק לב פסוק ח

ובמדרש אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו, אלו אחינו שבדרום, והיה המחנה הנשאר לפליטה אלו אחינו שבגולה. כוונתם לומר כי יודע היה יעקב אבינו כי המחנה האחת ישאר לפלטה על כל פנים. והוא רמז לדורות שאין כל זרעו נופל ביד בני עשו ולא יכלו כלם באורך גלותם, אבל ישארו לפליטה על כרחו של עשו:

וכן דרשו רז"ל והיה המחנה הנשאר לפליטה, על כרחו. והכוונה כי אם יקום מלך ויגזור עלינו גרושין או אבדן גוף וממון באחת הארצות, הנה מלך אחר במקום אחר יקבץ וירחם, ולזה כוונו רז"ל במדרש זה:

15. בראשית פרק לב

(כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: (כו) וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: (כז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: (כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: (כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: (ל) וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם: (לא) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי: (לב) וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ: (לג) עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה:

16. כתר יונתן בראשית פרק לב פסוק כה

(כה) וישאר יעקב לבדו מעבר [לנהר] יובק ויאבק מלאך עִמו כדמות איש ויאמר הלא אמרת לעשר כל שלך והנה יש לך תריסר בנים ובת אחת ולא עִשׁרתם, מיד הפריש ארבע בכורים, לארבעה אִמהות, ונשארו שמונה ושנה למנות מִשׁמעון, ועלה לוי במעשר, ענה מיכאל ויאמר רִבונו של עולם, זה הוא חלקך, ועל עִנין הדברים האלה הִשׁתהה מעבר לנחל עד עלות עמוד השחר:

17. ספר הלכות הכסא לרבי אלעזר מגרמזיא - הלכות המלאכים

וכך בא המלאך כדמות עשו ליעקב ואמר לו, שקרן אתה, למה אמרת אנכי עשו בכורך. אמר לו, שקניתי בכורתך ואמרתי (בגשיתי) [עשיתי] כאשר צויתני הרבה פעמים. אמר לו, ומה שמך. אמר לו, יעקב. אמר, לא יעקב לשון עקבה ומרמה, כי אם ישראל, ישר לאל וראוי לברכה, דכתיב (משלי כח, כ) (ל)איש אמונות רב ברכות, (צפניה ג, יג) שארית ישראל לא ידברו כזב, (במדבר כג, כ כא) לא הביט און ביעקב וברך ולא אשיבנה. וכשהיו הכהנים מזכירין השם במקדש, היו המלאכים יורדים נ"א רבוא וח' אלפים ות' וממלאים העולם כולו:

18. רש"י בראשית פרק לב פסוק כה

ופירשו רבותינו ז"ל שהוא שרו של עשו:

19. רשב"ם בראשית פרק לב פסוק כה

ויאבק - מלאך עמו שלא יוכל לברוח ויראה קיום [הבטחתו] של הק' שלא יזיקהו עשו:

20. ריקאנטי בראשית פרק לב פסוק כה

(כה - כו) ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו [שם כה - כו]. כבר ידעת כי המלאך הזה הוא שרו של עשו. ולפי הפשט רמז הענין הזה על דור השמד. וכן אמרו רז"ל בבראשית רבה [עז, ג] נגע בצדיקים שהם עתידים לצאת ממנו זה דורו של שמד. כי המאורע הזה רמז לדורותיו אחריו, כענין שאמרו רז"ל [עי' תנחומא לך לך ט] כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. אבל על דרך הסוד כבר הודעתיך כי

21. בראשית רבה (וילנא) פרשה עז ד"ה ג ר' חמא

ר' חמא בר"ח אמר שרו של עשו היה אמר ר' ברכיה אין אנו יודעים מי נצח אם מלאך אם יעקב ומן מה דכתיב ויאבק איש עמו הוי מי נתמלא אבק האיש שעמו, אמר ר' חנינא בר יצחק אמר לו הקב"ה הוא בא אליך וחמשה קמיעין בידו זכותו וזכות אביו זכות אמו וזכות זקינו וזכות זקינתו, ויגע בכף ירכו, נגע בצדיקים ובצדיקות בנביאים ובנביאות שהן עתידין לעמוד ממנו ואיזה זה, זה דורו של שמד,

22. רש"י בראשית פרק לב פסוק כט

(כט) לא יעקב - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה וברמיה כי אם בשררה ובגלוי פנים, וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף את שמך, ושם הוא מברכך, ואני שם אהיה ואודה לך עליהן, וזהו שכתוב (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו, בכה המלאך ויתחנן לו, ומה נתחנן לו (שם) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו, המתן לי עד שידבר עמנו שם, ולא רצה יעקב, ועל כרחו הודה לו עליהן, וזהו (פסוק ל) ויברך אותו שם, שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה:

23. הושע פרק יב

(א) סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן: (ב) אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים כָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל: (ג) וְרִיב לַה’ עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ: (ד) בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים: (ה) וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ: (ו) וַה’ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ה’ זִכְרוֹ: (ז) וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד: (ח) כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב: (ט) וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי כָּל יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ לִי עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא: (י) וְאָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד: (יא) וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה: (יב) אִם גִּלְעָד אָוֶן אַךְ שָׁוְא הָיוּ בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי: (יג) וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר: (יד) וּבְנָבִיא הֶעֱלָה ה’ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וּבְנָבִיא נִשְׁמָר: (טו) הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים וְדָמָיו עָלָיו יִטּוֹשׁ וְחֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו:

1. Ephraim surrounded me with lies, and the house of Israel with deceit; but Judah still rules with God, and is faithful with the holy ones. 2. Ephraim guards the wind, and follows after the east wind; he daily increases lies and desolation; and they make a covenant with the Assyrians, and oil is carried to Egypt. 3. The Lord has also a controversy with Judah, and will punish Jacob according to his ways; according to his doings will he reward him. 4. He took his brother by the heel in the womb, and by his strength he had strove with God; 5. And he strove with an angel, and prevailed; he wept, and made supplication to him; he found him in Beth-El, and there he spoke with us; 6. And the Lord is the God of hosts; the Lord is his name. 7. Therefore turn to your God; keep loving kindness and judgment, and wait on your God continually. 8. As for the trader, the scales of deceit are in his hand; he loves to oppress. 9. And Ephraim said, I have become rich, I have found wealth for myself; in all my labors they shall find no iniquity in me that was a sin. 10. And I, who am the Lord your God from the land of Egypt, will yet make you dwell in tents, as in the days of the appointed feast. 11. I have also spoken by the prophets, and I have multiplied visions, and used parables through the prophets. 12. Gilead is iniquitous; they have become mere vanity; they sacrifice bulls in Gilgal; their altars are like heaps in the furrows of the fields. 13. And Jacob fled into the country of Aram, and Israel served for a wife, and for a wife he kept sheep. 14. And by a prophet the Lord brought Israel out of Egypt, and by a prophet was he preserved. 15. Ephraim provoked him to anger most bitterly; therefore shall he leave his blood guilt upon him, and the Lord shall requite his reproach on him.

24. מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח סימן כב

וישר אל מלאך ויוכל וגו' (הושע יב ה), מה דיבר עמו א"ל לך שלם את נדרך, טוב אשר לא תדור וגו' (קהלת ה ד),

25. רש"י הושע פרק יב פסוק ה

(ה) בכה - המלאך:

ויתחנן לו - כשאמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני (בראשית לב) המלאך היה מבקש ממנו הנח לי עכשיו סופו של הקב"ה ליגלות עליך בבית אל ושם ימצאנו ושם ידב' עמנו והוא ואני נסכים לך על הברכות שבירכך יצחק ואותו מלאך שרו של עשו היה והיה מערער על הברכות:

26. רש"י הושע פרק יב פסוק ח

(ח) כנען בידו מאזני מרמה - אתם סמוכים על בצעכם שאתם סוחרים ורמאים ועל עשריכם אתם אומרים אך עשרתי ולא אעבוד את הקב"ה:

27. מצודת דוד הושע פרק יב פסוק ח

(ח) כנען - ר"ל אבל אתם כסוחר הרמאי אשר בידו מאזני מרמה ואוהב לעשוק את הבריות ואינך חפץ בחסד ובמשפט:

28. מצודת ציון הושע פרק יב פסוק ח

(ח) כנען - תגר וסוחר וכן וחגור נתנה לכנעני (משלי לא):

מאזני - מלשון מאזני משקל:

29. כלי יקר על בראשית פרק לב פסוק כט

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. לשון ישר אל כי ישר הוא לשון ראייה, מלשון אשורנו ולא קרוב, והודה לו בזה כי יעקב רואה פני אל ולא עלתה בידו לסמא אותו במציאות האל יתברך, ובאמרו כי שרית עם אלהים עקר שם יעקב ממנו, כי יעקב מורה על עקוב הלב מכל ואנוש הוא (ירמיה יז ט) וישראל לשון מישור כמ"ש לעתיד (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור הנראה ישר בעיני הבריות כ"א הנראה ישר בעיני אלהים ואדם, ע"כ אמר כי שרית עם אלהים ואנשים, כי ע"י כושר מפעלך תהיה שר ונגיד עם אלהים ואנשים ותוכל, וזהו ישראל ישר אל, מישור הנראה גם בעיני האל ית':

30. כלי יקר על בראשית פרק לה פסוק י

ועל צד הרמז, יש מקום אתי לפרש שני שמותיו של יעקב על שם שני הגאולות יען כי מצינו לרז"ל (שם יב ע"ב) לא שתעקר יצ"מ לגמרי אלא שזכירת נסי יצ"מ יהיו טפל, וזכרון נסים שלעתיד יהיו עיקר, וכן כאן אמרו (בר"ר עח ג) לא שיעקר שם יעקב לגמרי אלא יהיה טפל ושם ישראל עיקר, א"כ שניהם ענין אחד, וכן הוא אומר בגאולה אחרונה (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור. עקב נגזר מן שם יעקב, ומישור נגזר מן שם ישראל ישר אל, ולפי שנאמר (מיכה ז טו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ש"מ שניסים שלעתיד לא יהיו גדולים מן ניסי מצרים, ולמה יהיו ניסי מצרים טפל, אלא לפי שבגאולה של מצרים לא היה זכותם מספיק להוציאם ביד רמה והוצרכו לילך בעקבה ורמיה, כי אמרו נלך לזבוח לה' אלהינו, וכל בורח הולך בחפזון, כמ"ש (שמות יב יא) ואכלתם אותו בחפזון, וגאולת בבל פשיטא שלא היתה גאולה שלימה כ"א פקידה בעלמא, וגם שם נאמר (ישעיה מח כ) צאו מבבל ברחו מכשדים:

31. תהלים פרק לג

(ד) כִּי יָשָׁר דְּבַר ה’ וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה: (ה) אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה’ מָלְאָה הָאָרֶץ:

32. כתבי הגרמ"מ משקלוב - ליקוטים - דף תה

קכג. ... כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל [במדבר כג], כי יעקב איש תם [בראשית כה], וישראל ישר, אשר תם ויושר יצרוני [תהלים כה],

33. דברים פרק לב

(טו) וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ:

34. אונקלוס דברים פרק לב פסוק טו

(טו) עתר ישראל ובעט אצלח תקוף קנא נכסין שבק פולחן אלהא דעבדיה ארגיז קדם תקיפא פרקיה:

15. But Jeshurun became fat, and kicked; you have become fat, you have become thick, you are covered with fatness; then he forsook God who made him, and lightly esteemed the Rock of his salvation.

35. אבן עזרא דברים פרק לב פסוק טו

(טו) וישמן ישרון - ישראל. ויתכן להיות מגזרת ישר. והטעם: שמן זה שהיה ישר. וי"א, שהוא מגזרת אשורנו (במד' כג, ט). והראשון הוא הישר בעיני. והעד, שהוא לשון יחיד.

36. רמב"ן דברים פרק ז פסוק יב

טעם עקב - כמו בעבור,וכן על דעתי, כל לשון עקיבה גלגול וסבוב, עקוב הלב (ירמיה יז ט), ויעקבני זה פעמים (בראשית כז לו), ויהוא עשה בעקבה (מ"ב י יט), ענין גלגולין וסבות. ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב מישור. וכן אחורי הרגל שנקרא עקב, וידו אוחזת בעקב עשו (בראשית כה כו), יקראנו כן בעבור היותו מעוגל, כאשר יקרא הלשון אמצע היד והרגל "כפות" בעבור היותם כמו כפות הזהב. ומורגל הוא בלשון, כמו שאמרו בספרי (ברכה ב), מימינו אש דת למו (להלן לג ב), כשהיה יוצא הדבור מפי הקב"ה היה יוצא דרך ימינו של קדש לשמאלן של ישראל, ועוקב את מחנה ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כלומר מקיף. וכן לשונם (ב"ק קיג א) באים עליו בעקיפין, בסבות וגלגולין, כמו עקיבין, ששתי האותיות האלה שוות להן כאשר פרשתי כבר (ויקרא יט כ):

37. רמב"ן דברים פרק ב פסוק י

כי השמות ישמרו הטעם ויחליפו המלות, כמו זרח וצחר (בראשית מו י) מן וצמר צחר (יחזקאל כז יח), אתונות צחורות (שופטים ה י). וכן יעשו לשבח, יכנו יעקב שהוא לשון מרמה או לשון עקלקלות ויקראו אותו ישרון, מן תם וישר:

38. דברים פרק לג פסוק ה

וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:

39. אונקלוס דברים פרק לג פסוק ה

(ה) והוה בישראל מלכא באתכנשות רישי עמא כחדא שבטיא דישראל:

40. ישעיהו פרק מ

(א) נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם: (ב) דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה’ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ: ס

(ג) קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה’ יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: (ד) כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה: (ה) וְנִגְלָה כְּבוֹד ה’ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה’ דִּבֵּר: ס

41. הושע פרק א

(א) דְּבַר ה’ אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

1. The word of the Lord that came to Hoshea, the son of Beeri, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah, and in the days of Jeroboam the son of Joash, king of Israel.

42. הושע פרק ב

(א) וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי: (ב) וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל:

1. And the number of the people of Israel shall be as the sand of the sea, which cannot be measured nor counted; and it shall come to pass, that in the place where it was said to them, You are not my people, there it shall be said to them, You are the sons of the living God. 2. Then shall the people of Judah and the people of Israel be gathered together, and appoint themselves one head, and they shall come up from the land; for great shall be the day of Jezreel.

43. הושע פרק ד

(א) שִׁמְעוּ דְבַר ה’ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה’ עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ: (ב) אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ: (ג) עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְעוֹף הַשָּׁמָיִם וְגַם דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵפוּ: (ד) אַךְ אִישׁ אַל יָרֵב וְאַל יוֹכַח אִישׁ וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן: (ה) וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה וְדָמִיתִי אִמֶּךָ: (ו) נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ ואמאסאך וְאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי:

1. Hear the word of the Lord, people of Israel; for the Lord has a controversy with the inhabitants of the land, because there is no truth, no mercy, no knowledge of God in the land. 2. There is swearing, and lying, and killing, and stealing, and committing adultery; they break all bounds, and blood leads to blood. 3. Therefore shall the land mourn, and everyone who dwells in it shall languish, with the beasts of the field, and with the birds of heaven; the fishes of the sea shall also be taken away. 4. Yet let no man strive, and let none accuse; for your people are like those who strive with the priest. 5. Therefore you shall fall in the day, and the prophet also shall fall with you in the night, and I will destroy your mother. 6. (K) My people are destroyed for lack of knowledge; because you have rejected knowledge, I will also reject you, that you shall not be a priest to me; seeing that you have forgotten the Torah of your God, I will also forget your children.

44. הושע פרק ז

(א) כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן כִּי פָעֲלוּ שָׁקֶר וְגַנָּב יָבוֹא פָּשַׁט גְּדוּד בַּחוּץ: (ב) וּבַל יֹאמְרוּ לִלְבָבָם כָּל רָעָתָם זָכָרְתִּי עַתָּה סְבָבוּם מַעַלְלֵיהֶם נֶגֶד פָּנַי הָיוּ: (ג) בְּרָעָתָם יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ וּבְכַחשֵׁיהֶם שָׂרִים:

1. When I would have healed Israel, then the iniquity of Ephraim was uncovered, and the wickedness of Samaria; for they commit falsehood; and the thief comes in, and the bandits rob outside. 2. And they do not consider in their hearts that I remember all their wickedness; now their own doings have beset them about; they are before my face.3. They make the king glad with their wickedness, and the princes with their lies.

45. ספר שם משמואל פרשת וישלח - שנת תרפ"א

והנה יעקב כלול הוה והיו בו מדת אברהם ויצחק שניהם יחד, שמאל דוחה וימין מקרבת, קו הימין וקו השמאל. והנה לעומתו הי' עשו נמי כלול ברשע, ובלשון המקובלים ז"א דקליפה, והיינו שהי' כולל כל המדות הרעות והוא רוצח, איש הדמים הקליפה מצד שמאל, אדמוני, וברש"י סימן הוא שיהי' שופך דמים, ועוד זאת הי' בעל תאוה יתירה דבוק בערוה וכבמד"ר (פ' צ"ט) שהי' היפוך מיוסף הצדיק, זה פירש מן הערוה וזה נדבק בערוה, ומובן שכמו מדתו של יוסף בעצם שומר הברית כן להיפוך כך היתה מדתו של עשו בעצם דבוק בערוה, א"כ הוא כלול ברשע הן מקו ימין והן מקו שמאל:

והנה במדרש למה שלח יעקב אצלו שלוחים, אלא כך אמר אשלח לו שלוחים אם יחזור בתשובה, והיינו שלא היתה כוונתו לדחותו מעליו ולפייסו לבד, אלא הכוונה היתה להפכו לקדושה. וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד שהמלאכים ששלח לו הם הם המלאכים שנבראו מן המצוות והמעש"ט של יעקב, ואותם שלח לתוך לבו של עשו לעוררהו בתשובה, עכ"ד. והוספנו לומר יען היו נבלעות בעשו נשמות גבוהות מאד, שהם הגרים שיצאו מעשו שנפק מהם ר' מאיר וכדומה, ובאמצעות אותם המלאכים שיבואו לתוך לבו יתעוררו הנשמות, כי מצא מין את מינו וניעור, והם יטו את לבו להתהפך לטוב.

וכעין שבש"ס פסחים (קי"ח.) בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חמ"ו לתוך כבשן האש עמד יורקמו שר הברד לפני הקב"ה, אמר לפניו רבש"ע ארד ואצנן את הכבשן ואציל לצדיקים הללו מכבשן האש, א"ל גבריאל אין גבורתו של הקב"ה בכך שאתה שר של ברד והכל יודעין שהמים מכבים את האש אלא אני שר של אש ארד ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס, ופירשנו הא דאין גבורתו של הקב"ה בכך, מפני שזה אינו מראה אלא שכחו של הקב"ה מתגבר על האש ומנצחה, ואין זה כ"כ רבותא אלא כמו גבור המנצח את החלש ממנו, ומ"מ הרי החלש יש לו נמי מציאות של חלש עכ"פ, אלא כבודו של הקב"ה הוא להראות שכל הנמצאים אין להם שום מציאות אלא מאמיתת המצאו ית"ש, ובדין הי' שהאש לא תשרוף נגד רצון השי"ת, אבל ההסתר והצמצום כ"כ גדול עד שאפי' כח הנעלם שבאש איננו מרגיש, אבל כשאני שר של אש ארד לתוכה יתעלה כח האש מן ההסתר, כי מצא מין את מינו וניעור, ואז לא תפעל האש אלא מה שהוא ברצון השי"ת, וזהו ואצנן מבפנים ואקדיח מבחוץ. ומצינו ג"כ בבע"ח שיש להם הרגש בצד מה, כאמרם ז"ל (ב"ק ס' ע"ב) כלבים משחקים אלי' הנביא בא לעיר. כענין זה י"ל בשליחת המלאכים לתוך לבו של עשו. וק"ו הדברים אם האש הגשמית מתעוררת בירידת המלאך לתוכה מכ"ש נשמות קדושות שהיו מובלעים בעשו, מה גם לפי דברי כ"ק אבי אדמו"ר זללה"ה שאותם המלאכים הם הנבראים מן המצוות והמעש"ט שיש להם שייכות ביותר לנשמות הצדיקים, כמו שמצינו ביעקב אבינו כשהיתה רבקה עוברת על פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות הי' יעקב מפרכס לצאת, ומובן היאך היו נשמות אלו מתעוררות לרגלי מלאכים אלו להטות לבב עשו לתשובה ולהתהפך לקדושה:

ולפי האמור יתפרש מה שנצרכו לשליחות זו מלאכים, ויובן נמי מה שנצרך למלאכים סגיאין ונטל מאלו ומאלו. כי עשו הי' כלול ברשע כמו להבדיל יעקב בקדושה, והיינו מקו הימין ומקו השמאל כנ"ל. וע"כ להפוך לבבו לטוב הי' נמי נצרך משתי מחנות, אלו מקו הימין לעורר בו את הנשמות ששרשן בימין סטרא דאברהם ואלו משמאל לעורר את הנשמות ששרשן בשמאל סטרא דיצחק:

ובזה יובן מה שברש"י (ל"ב ג') ויקרא שם המקום מחנים שתי מחנות של חו"ל ושל א"י, ובמדרש שנטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין לפניו, ובשם כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגדנו לעיל שאלו המלאכים נבראו מן המצוות והמעש"ט של יעקב. וי"ל שדברים אחדים ומותאמים המה, דהנה כבר הגדנו במק"א מענין ארץ ישראל עפ"י מאמרם ז"ל (ב"ר פ' ה') למה נקרא ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וע"כ נראה ששם ארץ לעולם נגזר מלשון רצון, וארץ ישראל נגזר מלשון רצון ישראל שאין להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים, וארץ העמים הוא רצון העמים וע"כ י"ל שמן המצוות שהאדם עושה באהבה ודביקות נבראים מלאכי א"י, ובכלל הם מ"ע רמ"ח איברים דמלכא שהן מוסיפות דביקות והמשכת הלב לאביהן שבשמים, וממצוות ל"ת שהן לדחות כחות החיצונים והרצון אחרי הגשמיות מהן נבראים מלאכי חו"ל. א"כ דברי כ"ק אבי אדמו"ר

0 Comments:

Post a Comment

<< Home