Monday, September 25, 2006

Yom Kippur - Before G-d

The Shiur can be downloaded @

http://dl3.ohshare.com/v/8567284/teshuva_Matan.WAV.html

לפני ה'

הרב ארי דוד קאהן

1. יונה פרק ג:ד

וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת:

And Jonah began to go into the city, going a day’s journey, and he cried, and said, Another forty days, and Nineveh shall be overthrown.

2. רמב"ם הלכות תשובה הקדמה

הלכות תשובה. מצות עשה אחת, והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתודה. וביאור מצוה זו ועיקרים הנגררים עמה בגללה בפרקים אלו.

3. מסכת פסחים דף נד עמוד א

תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח.

Seven things were created before the world was created, and these are they: The Torah, repentance, the Garden of Eden, Gehenna, the Throne of Glory, the Temple, and the name of the Messiah.

4. תהלים פרק צ:ב,ג

בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם:

Before the mountains were brought forth, before you had formed the earth and the world, from everlasting to everlasting, you are God. You turn man back to dust; and say, Turn back, O children of men!

5. תלמוד ירושלמי מסכת מכות פרק ב דף לא טור ד /ה"ו

אמר רבי פינחס טוב וישר למה הוא טוב שהוא ישר ולמה הוא ישר שהוא טוב על כן יורה חטאים בדרך שמורה דרך תשובה שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרה להם חטאים תרדף רעה שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו אמרה להן הנפש החוטאת היא תמות שאלו לקודש' בריך הוא חוטא מהו עונשו אמ' להן יעשה תשובה ויתכפ' לו היינו דכתיב על כן יורה חטאים בדרך יורה לחטאי' דרך לעשות תשובה

6. פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה כד ד"ה [ז] טוב וישר

טוב וישר י"י על כן יורה חטאים בדרך וג' (תהלים כה: ח). שאלו לחכמה החוטא מהו עונשו, אמרה להם וחטאים תרדף רעה (משלי יג: כא). שאלו לנבואה החוטא מהו עונשו, אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות (יחזקאל יח: ד). שאלו לתורה חוטא מה עונשו, אמרה להם יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב"ה החוטא מהו עונשו, א' להם יעשה תשובה ויתכפר לו, הדא היא דכת' טוב וישר י"י וגו' (תהלים כה: ח). א"ר פינחס למה הוא טוב שהוא ישר, למה הוא ישר שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך (שם /תהלים כ"ה/), שהוא מורה לחטאים דרך שיעשו תשובה. לפיכך הושע מזהיר את ישראל ואו' להם שובה ישראל (הושע שם /י"ד/).

7. ספר שיחת מלאכי השרת - ד"ה תנחומא סוף פרשת משפטים

וזהו גם כן כי לא ישא לפשעכם כי נשיאות הפשע הוא למעלה מן טבע ההנהגה שיסד השם יתברך בבריאת העולם. כי ההנהגה המיוסדת היא אשר רשעים תרדף רעה והנפש החוטאת היא תמות וכמו שאמרו (ירושלמי פרק ב' דמכות הלכה ו') שאלו לחכמה וכו' שאלו להקב"ה אמר להם יעשה תשובה ויתכפר לו. שענין נשיאת החטא על ידי תשובה אינו מצד החכמה והתורה שהם הנהגות העולם רק מצד השם יתברך שהוא המשדד הנהגה הנהוגה.

8. ספר מסילת ישרים פרק ד - בדרך קנית הזהירות

ואם תאמר, אם כן, מדת הרחמים למה היא עומדת, כיון שעל כל פנים צריך לדקדק בדין על כל דבר? התשובה, ודאי, מדת הרחמים היא קיומו של עולם, שלא היה עומד זולתו כלל וכלל. ואף על פי כן אין מדת הדין לוקה, וזה, כי לפי שורת הדין ממש, היה ראוי שהחוטא יענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל, וגם שהעונש עצמו יהיה בחרון אף, כראוי למי שממרה פי הבורא יתברך שמו, ושלא יהיה תיקון לחטא כלל, כי הנה באמת, איך יתקן האדם את אשר עיות והחטא כבר נעשה? הרי שרצח האדם את חברו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות:

9. ספר שם משמואל פרשת לך לך - שנת תרע"ב

ונראה דהנה אמרו ז"ל (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו) שאלו לחכמה חוטא מהו ענשו, א"ל חטאים תרדף רעה, שאלו לנבואה חוטא מהו ענשו, א"ל הנפש החוטאת היא תמות, התורה אמרה יביא אשם ויתכפר לו. והיינו שמצד שורת הדין השכל נותן שאדם שחטא שוב אין לו חיים, רק מצד החסד יש לו כפרה בקרבן, והתורה נקראת תורת חסד ע"כ אמרה יביא אשם ויתכפר לו.

10. שו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא - או"ח סימן לה ד"ה אלא שאומר

ותדע הרי זה בלתי ספק שהתשובה מכפרת כפרה גמורה ... וגם זה אין ספק בו בזמן שסנהדרין היה נוהג אם עבר על חייבי מיתות ב"ד אחר ההתראה אף אם שהו עדים ולא באו לבית דין שנים רבות ובין כך עשה זה תשובה והרבה סיגופים ותעניות לאין מספר יותר ויותר מתשובת המשקל הנזכר ברוקח ושוב אחר כל התשובה באו עדים לב"ד והעידו הא ודאי שאין הב"ד משגיחין על תשובתו ושורפין וסוקלין לפי עונש החטא, והדבר יפלא כיון שודאי שהתשובה הועילה וכבר סר עונו וחטאתו נתכפרה למה יומת ונקי וצדיק אל תהרוג כתיב. ובהדיא אמרו בריש אלו הן הלוקין חייבי מיתות עשה תשובה אין בית דין מוחלין לו. אלא ודאי גזירת הכתוב הוא שאלמלא כן בטלו עונשי תורה בכללן ואין אדם שיומת בב"ד

11. ספר ויקרא פרק טז:ל

כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרו

For on that day shall make an atonement for you, to cleanse you, that you may be clean from all your sins before the Lord.

12. ספר שערי תשובה - שער שני אות יד

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות מט ב, ישעיה נה, ו): "דרשו ה' בהמצאו" - אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. ומצות עשה מן התורה להעיר אדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכפורים, שנאמר (ויקרא טז, ל): "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו", על כן הזהירנו הכתוב שנטהר לפני ה' בתשובתנו והוא יכפר עלינו ביום הזה לטהר אותנו:

13. ספר שערי תשובה - שער רביעי אות יז

ועל זה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא פו, א): כי על כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכיפורים תולים ויסורים ממרקים, יש שאלה: והלא כתוב (ויקרא טז, ל) "מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו"? והתשובה בזה, כי מה שנאמר "לפני ה' תטהרו" מצות עשה על התשובה, שנחפש דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' ביום הכפורים. ואף על פי שנתחייבנו על זה בכל עת - החיוב נוסף ביום הכפורים, והטהרה אשר בידינו היא התשובה ותיקון המעשים, אבל מה שכתוב (שם): "כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם" - שהוא אמור על הטהרה, שהשם יתברך מטהר אותנו מן העון ומכפר עלינו כפרה שלמה ביום הכפורים בלא יסורים, זה נאמר על מצות לא תעשה, אבל על כריתות ומיתות בית דין תשובה ויום הכפורים תולים ויסורים ממרקים:

14. רמב"ם הלכות תשובה פרק ב

יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים,

15. שמות פרק לד

(ו) וַיַּעֲבֹר ה’ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה’ ה’ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: (ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:

And the Lord passed by before him, and proclaimed, The Lord, The Lord God, merciful and gracious, long suffering, and abundant in goodness and truth, Keeping mercy for thousands, forgiving iniquity and transgression and sin, and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, and upon the children’s children, to the third and to the fourth generation.

16. רש"י על שמות פרק לד פסוק ז

ה' ה' - מדת הרחמים היא, אחת קודם שיחטא, ואחת אחר שיחטא וישוב:

ונקה לא ינקה - לפי פשוטו משמע, שאינו מוותר על העון לגמרי, אלא נפרע ממנו מעט מעט. ורבותינו דרשו מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינן שבים:

17. עין יעקב על מסכת יומא אות (עג

תַּנְיָא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְנַקֵּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר, (שמות לד) "לֹא יְנַקֶּה", וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "לֹא יְנַקֶּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "וְנַקֵּה". הָא כֵיצַד? מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים.

R. Eleazar said: It is impossible to say. ‘He will not clear the guilt’ Since it says: ‘He will clear the guilt’; nor is it possible to say: ‘He will not clear the guilt’ since it is said: ‘He will clear the guilt’; how is that to be explained? ‘He clears the guilt’ of those who repent, and does not ‘clear the guilt’ of those who do not repent.

18. ספר נתיבות עולם ב - נתיב התשובה - פרק ו

פי' בודאי רצון הש"י שיהי' נוהג על פי האמת ועל פי הדין ואם אינו יכול לעמוד מצד האמת אז הש"י עושה עמו חסד, ובודאי יותר טוב אם אפשר שיכול לעמוד מצד האמת, ודברים גדולים הם אלו דברים למשכילים. נושא עון ופשע וחטאה, עון הוא מזיד ופשע מרדים וחטאה שוגג, וזכר הכתוב שלא כסדר כי מה שעובר על פשע שאם ידין אותו על פשע לגודל הפשע לא יוכל להתקיים ולכך עובר על פשע, אבל עונש השוגג אינו כל כך שתאמר שאם היה דן אותו על השוגג לא היה לו קיום, ולפיכך מה שעובר על חטא שהוא שוגג הוא יותר חסד מכל. ואח"כ אמר ונקה דהיינו שמנקה לשבים לגמרי מן החטא וזה נקרא ונקה, וקשה הרי כבר מנה במדות אני ה' קודם שיחטא אני ה' לאחר שיחטא ויעשה תשובה, ויש לתרץ דמה שכתוב אחר שיחטא ויעשה תשובה דהיינו שעשה תשובה על כל חטאיו עד שהוא כמו צדיק גמור ועם זה הש"י נוהג במדת הרחמים לגמרי, ולכך אמר אני הוא אחר שיחטא ויעשה תשובה, אבל כאן מדבר שעשה תשובה על קצת עבירות ואותם מנקה ועל קצת לא עשה תשובה ואותם אינו מנקה.

19. יונה פרק ד

(א) וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה וַיִּחַר לוֹ: (ב) וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה’ וַיֹּאמַר אָנָּה ה’ הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה: (ג) וְעַתָּה ה’ קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי: ס

And this displeased Jonah exceedingly, and he was very angry. And he prayed to the Lord, and said, I pray you, O Lord, is this not what I said when I was still in my country? Therefore I hastened to flee to Tarshish; for I knew that you are a gracious God, and merciful, slow to anger, and of great kindness, and that you repent of the evil. Therefore now, O Lord, take, I pray you, my life from me; for it is better for me to die than to live.

20. רש"י יונה פרק ד

(א) וירע אל יונה - אמר עכשיו יאמרו העכו"ם שאני נבי' השקר: (ב) הלא זה דברי - יודע אני שאם יחזרו בתשובה לא תחריב' ואהיה שקרן בעיניהם:

21. ספורנו יונה ד:א

ארך אפים – שאף על פי ששבו מן הגזל לא שבו משאר עבירות שבידם.

22. תלמוד בבלי מסכת תענית דף טז עמוד א

אָמַר רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה, אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרָה, וּמִתְוַדֶּה וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, לְמַָּה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁתּוֹפֵס שֶׁרֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּכָל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. זְרָקוֹ מִיָּדוֹ, כֵּיוָן שֶׁטָּבַל בְּאַרְבָּעִים סְאָה מִיָּד עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (משלי כח) "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם". וְאוֹמֵר, (איכה ג) "נִשָּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם"

R. Adda b. Ahaba said: One who has sinned and confesses his sin but does not repent may be compared to a man holding a dead reptile in his hand, for although he may immerse himself in all the waters of the world his immersion is of no avail unto him; but if he throws it away from his hand then as soon as he immerses himself in forty se'ahs of water, immediately his immersion becomes effective, as it is said, But whoso confesseth and forsaketh them shall obtain mercy. And it is further said, Let us lift up our heart with our hands unto God in the heavens.

23. רש"י מסכת תענית דף טז עמוד א

שיש בידו עבירה - גזל.

ואינו חוזר בו - לשלם את הגזל, למה הוא דומה וכו'.

24. רמב"ם הלכות תשובה פרק ב

כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ, וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם,

25. רי"ף מסכת יומא דף ה עמוד ב

ת"ר אדם שיש בידו עבירה ומתודה וחזר בה למה הוא דומה לאדם שתופס שרץ בידו שאפי' טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מידו מיד עלתה לו טבילה

26. מחזור ויטרי סימן רעא ד"ה תנו רבנן

תנו רבנן אדם שיש בו עבירה ואינה רוצה לחזור בו ומתוודה למה הוא דומה למי שתופס שרץ בידו ואפילו טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זורקו מידו עלתה לו.

27. ספר חובות הלבבות שער ז - שער התשובה פרק ז

וממפסידי התשובה ג"כ שיהיה השב שב מקצת עוונותיו ומתמיד על קצתם, כמו, שיצא מן העברות שבינו ובין המקום, וישוב מהם ולא יצא ממה שיש בינו ובין בני אדם מגזל ואונאה וגנבה והדומה לזה, ובזה נאמר: אם און בידך הרחיקהו, ואמרו רז"ל בענין הזה: אדם שיש בבידו עברה ומתודה ואינו חוזר בו למה הוא דומה: למי שתופס שרץ בידו אפילו טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה, זרקו מידו, עלתה לו טבילה,

28. ספר השל"ה הקדוש - מסכת יומא - הלכות תשובה (יז)

ובודאי מי שמתודה וחוזר לסורו, אז בשעה שהתודה לא נשבר לבו בקרבו ועונשו בכפל כפלים, כי אז הוא כאלו מתפאר חס ושלום במה שעשה וכאלו אומר מי אדון לי. וזהו פירוש מה שאומרים בנוסח על חטא, על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה, רוצה לומר שהוידוי לא היה אלא בפה ולא בלב.

29. רמב"ם הלכות תשובה פרק ב

ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו', וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.

30. תלמוד בבלי מסכת יומא דף פה עמוד ב

הָאוֹמֵר, "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב", "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב" - אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. "אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר" - אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר... אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל! לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין? וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם? אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, (יחזקאל לו) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם". וְאוֹמֵר, (ירמיה יז) "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", מַה הַמִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל:

מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. עם התשובה - אין, בפני עצמן - לא, נימא דלא כרבי. דתניא, רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום הכפורים מכפר, חוץ (מפורק עול) +מסורת הש"ס: [מהלועג על חבירו]+ ומגלה פנים בתורה ומיפר ברית בשר, שאם עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, ואם לא עשה תשובה אין יום הכפורים מכפר! - אפילו תימא רבי, תשובה בעיא יום הכפורים - יום הכפורים לא בעיא תשובה.

If one says: I shall sin and repent, sin and repent, no opportunity will be given to him to repent. [If one says]: I shall sin and the day of atonement will procure atonement for me, the day of atonement procures for him no atonement. ... R. Akiba said: happy are you, Israel! Who is it before whom you become clean? And who is it that makes you clean? Your Father which is in heaven, as it is said: and I will sprinkle clean water upon you and ye shall be clean. And it further says: thou hope of Israel, the lord! Just as the fountain renders clean the unclean, so does the holy one, blessed be he, render clean Israel.

DEATH AND THE DAY OF ATONEMENT PROCURE ATONEMENT TOGETHER WITH PENITENCE. Only TOGETHER WITH PENITENCE, but not in themselves! — Shall we say that this teaching is not in accord with, Rabbi? For it was taught: Rabbi said, For all transgressions [of commands of] the Torah, whether one had repented or not, does the Day of Atonement procure atonement, except in the case of one who throws off the yoke [of the Torah], interprets the Torah unlawfully. or breaks the covenant of Abraham our father. In these cases, if he repented, the Day of Atonement procures atonement, if not, not! — You might even say that this is in accord with Rabbi: Repentance needs the Day of Atonement, but the Day of Atonement does not need repentance.

31. רמב"ם פירוש המשניות - מסכת יומא פרק ח משנה ט

(ט) האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב כו' - האומר אחטא ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר כמו אמרם אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ולפיכך לא יעזרהו השם שיעשה בצום כיפור מה שראוי לו לעשות כדי שיתכפרו לו עונותיו באותו היום,

32. משך חכמה על דברים פרק ל פסוק ב

ושבת עד ד' אלודיך וכו' - בילקוט (יחזקאל שנח) (ומקצת בירושלמי) (מכות ב-ו) שאלו לחכמה חוטא מה ענשו נפש החוטאת היא תמות, פירוש בלא תשובה, תורה אמרה יביא קרבן, וזה שמקבלין קרבן אפילו ממומר לד"א, יעוין ריש חולין (דף ה) ובדברי התוספות שם (ד"ה כדי), הקב"ה אמר יעשה תשובה, פירוש שאף אם הוא מומר לשבת (יורה דעה ב-ה) או לג' עבירות הנקרא לשיטת פוסקים מומר לכל התורה כולה (ע' פרי מגדים שם שפ"ד אות יז ד"ה כתב), בכ"ז אם יתעורר לעשות תשובה יתכפר כו' הה"ד יורה חטאים בדרך, בדרך של תשובה, שע"י קידוש השי"ת יבוא לדרך התשובה, וזה והשבות אל לבבך, כי אהבת ישראל חקוק בלבבו ושומע את אשר חרות על לבבו מהר סיני ויזכור מחצבתו ואז ושבת עד ד' אלודיך, כי אחרי אשר ישוב אל עמו בטח ישוב אל אלודיו וישוב מכסלו ורפא לו. ועוד פירשתי בזה פסוקים רבים.

33. ספר נתיבות עולם ב - נתיב התשובה - פרק א

במדרש הזה בא לבאר כי אם שהאמת הוא שמצד השכל אין ראוי שיהיה לחוטא תשובה, מכל מקום יש לאדם תשובה, ואף כי נפלאת היא בעינינו...אבל הש"י אומר שיעשה תשובה כי החוטא אשר יש לו לב נשבר ונדכה על חטאו הוא ית' מקבלו בשביל זה וזהו מדת הש"י:

והנה המלך אמר הכלי הזה שבור אני משתמש בו, והראשונים שלא אמרו לך כך מפני כבודי עשו ולא מצד הנהגתי אבל אני משתמש בו כך. לכך אמר כי מתחלה שאלו לחכמה חוטא מה עונשו מצד החכמה והיא אומרת החכמה מחייב אל החוטא הרע כאשר חטא אל המלך, ואח"כ שאלו אל הנבואה כי הנביא יודע ומכיר גדולת המלך וכמה גדול מעלתו, לכך אמרה כי מצד הזה אין ראוי אל החוטא רק המיתה לפי גודל חטאו שחטא למלך הזה, ואח"כ שאלו לתורה כי בתורה ברא הש"י את עולמו וכיון שבה נברא הכל יש ג"כ בתורה אחר שחטא ונתקלקל בריאתו יש בתורה ג"כ תקון לאדם, ואח"כ שאלו את הש"י בעצמו והוא אומר בכלי שבור אני משתמש כמו שאמרנו שכל כליו הם שבורים.

Y

ע גמר חתימה טובה! ם

'

0 Comments:

Post a Comment

<< Home