Monday, September 25, 2006

The Three Books

audio download

http://dl3.ohshare.com/v/4095541/3books.MP3.html



שלשה ספרים –תשובת הבינוני

הרב ארי דוד קאהן

1. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה.

2. רמב"ם הלכות תשובה פרק ג

הלכה א - כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני, וכן המדינה אם היו זכיות כל יושביה מרובות על עונותיהן הרי זו צדקת, ואם היו עונותיהם מרובין הרי זו רשעה, וכן כל העולם כולו.

הלכה ב -אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר על רוב עונך, וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו', וכן כל העולם כולו אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם, ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם, יש זכות שהיא כנגד כמה עונות שנאמר יען נמצא בו דבר טוב, ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות. +/השגת הראב"ד/ אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו. א"א לא כמו שהוא סובר שכשאמרו רשעים נחתמין לאלתר למיתה שמיד מתים, ואינו כן כי יש רשעים חיים הרבה אלא נחתמין לאלתר שלא ימלאו ימיהם שני הדור שנגזרו עליו, ועיקר דבר זה ביבמות (נ').+

הלכה ג -כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשייתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה איבד את כולן ואין מזכירים לו שום זכות בעולם שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אין זה אלא בתוהה על הראשונות, וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו ביום טוב של ראש השנה, מי שנמצא צדיק נחתם לחיים, ומי שנמצא רשע נחתם למיתה והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה.

3. תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק א דף נז טור א /ה"ג

דאמר רבי קרוספא בשם רבי יוחנן שלש פינקסיות הם אחת של צדיקים גמורין ואחת של רשעים גמורין ואחת של בינוניים זה של צדיקים גמורין כבר נטלו איפופסי של חיים מראש השנה זה של רשעים גמורין כבר נטלו איפופיס שלהן מראש השנה של בינוניים כבר ניתן להן עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים אם עשו תשובה נכתבין עם הצדיקים ואם לאו נכתבין עם הרשעים מה טעמא ימחו מספר אילו הרשעים חיים אילו הצדיקים ועם צדיקים אל יכתבו אילו הבינוניים רבי חנניה חברהון דרבנן בעי ואין הקב"ה רואה את הנולד ולא שמיע דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין הקב"ה דן את האד' אלא בשעה שהוא עומד בה מה טעמא אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם אמר רבי לוי כתיב לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך למה ששנאת כל פועלי און דרש רבי יששכר דכפר מנדי כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן אמר רבי יהושע בן לוי אם זך וישר הייתה אין כתיב כאן אלא אם זך וישר

4. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב

מדקאמר בשעת הלל - מכלל דבראש השנה ליכא הלל, מאי טעמא? - אמר רבי אבהו: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים? - אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה?

5. אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תפו ד"ה א"ר יאשיה כתיב

כיוצא בו בר"ה אם יתקע שופר בר"ה בעיר ועם לא יחרדו מיום הדין, שבר"ה ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני הקב"ה ובו ביום יוצאת גזרה מי יחיה ומי ימות, אם יחרדו ושוברים את לבם ויעשו תשובה כענין שנאמר יעזוב רשע דרכו (יחזקאל נ"ה) מוטב, שאין הקב"ה חפץ במיתתם של רשעים, כמו שנאמר חי אני נאם ה' אם אחפוץ במות הרשע וגו' (יחזקאל ל"ג). ואם לא, כתיב אם תהיה רעה בעיר וה' לא עשה (עמוס ג').

6. ילקוט שמעוני זכריה רמז תקפב

. אמר ר' כרוספדאי אמר ר' יוחנן שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של צדיקים גמורים, ואחד של רשעים גמורים, ואחד של בינונים. (של) צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, (ושל) רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, (ושל) בינונים תלוים ועומדים מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים למיתה. תניא בית שמאי אומרים שלש כתות הם ליום הדין, אחת של צדיקים גמורים, ואחת של רשעים גמורים, ואחת של בינונים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיי העולם הבא, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לגיהנם שנאמר ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם, בינונים יורדין לגיהנם ומצפצפים ועולים שנאמר והבאתי את השלישית באש וגו' ועליהם אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל,

7. ספר אבודרהם סדר תפלת ראש השנה ד"ה גרסינן בפ"ק

גרסינן בפ"ק דראש השנה (טז, ב) א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן ג' ספרים נפתחים בראש השנה אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים צדיקים גמורים נכתבים ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה. וכתב הרמב"ן זה שאמרו חכמים בצדיקים גמורין שנכתבין לחיים ורשעים גמורין שנכתבין למיתה לא צדיקים שאין להם עונות ולא רשעים שאין להם זכיות שכמה צדיקים מתים לאלתר וכמה רשעים מאריכים ימים בשלוה. והכתוב צווח (קהלת ח, יד) אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע להם כמעשה הצדיקים. וכבר אמרו ז"ל (אבות פ"ד מ"א) אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים. אלא כך היא המדה יש עונות שדינו של הקב"ה ומשפטיו הצדיקים להפרע עליהן בעולם הזה ויש מהן להפרע בעולם הבא וכן הזכיות יש מהן שבעל הגמול יתברך משלם שכרם בעולם הזה ויש מהן שמשלם שכרם בעולם הבא וכשאדם חוטא כל השנה ומתלכלך בעונות ומתטנף בחטאים ועושה גם כן צדקות ומעשים טובים ובאין מעשיו לפני אדון הכל הוא יתברך שמו שוקל מעשים אלו כנגד אלו והצדיק שהוא צדיק גמור זוכה לחיים וכן רשע שדינו נותן לשלם שכר טוב בעולם הזה על מעשה הטוב שעשה נכתב ונחתם לאלתר בראש השנה לחיים כלומר שפוסקין לו חיים בשלוה בעושר ונכסים וכבוד יצא זה צדיק גמור בדינו והרשע שהוא רשע גמור מכל צד נחתם לאלתר למיתה וכן בעל מעשה הטוב שנכשל בעבירה אחת בלבד ונענש עליה למיתה נכתב ונחתם לאלתר בר"ה למיתה כלומר שימות בשנה הזאת או שיחיה בתחלואים רעים חיי צער ויסורין. ונמצא זה רשע גמור בדינו אע"פ שזה צדיק וזוכה לעוה"ב. והראשון שזכה לחיים רשע גמור ואובד לגמרי עד שיהא גדול שבנביאים כשנדון על חטא אחד קל ונענש עליו נקרא בכאן רשע גמור ויהא אחאב שנאמר בו (מ"א כא כט) הראית כי נכנע אחאב מפני נקרא בזה צדיק גמור וכן זה שאמרו חכמים לחיים ולמיתה אינם בימים בלבד אלא כל העונשים שבעולם הזה נגעים ומיתת בנים ועוני וכיוצא בהן כולם הן בשם מיתה וכנוי השכר והגמול הטוב אמרוהו בלשון חיים. וזה הדין שאמרו חכמים בכל אדם נדון בר"ה אינו אם יזכה לגן עדן ולחיי העולם הבא או יתחייב לגיהנם ואבדון שאין אדם נדון בראש השנה אלא על עניני העוה"ז אם ראוי לחיים ולשלום או למיתה ויסורין כך אמרו רז"ל בראש השנה (תוס' וירו' ר"ה א, ג) זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לרעב איזו לשובע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות אלא כך היא המדה בראש השנה שוקלין מעשיו של אדם ונכתב ונחתם לזכות ולחובה בעוה"ז כפי מה שמגיע לו בחלקו לפי מעשיו מן העוה"ז. וכשאדם נפטר לבית עולמו שוקלין בהם ופוסקין עליו חלקו כפי הראוי לו בעולם הנשמות ע"כ דברי הרמב"ן. ויש לשאול למה אחז"ל בבינונים זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה למה נכתבין למיתה אם לא זכו להכריע והרי לא הוסיפו פשע על חטאתם ונשארו בינונים וב"ה אמרו גבי בינונים ורב חסד מטה כלפי חסד. וי"ל דהכא קאמר זכו נכתבין לחיים פי' שעשו תשובה נכתבין לחיים לפי שהתשובה היא מצות עשה לעולם וכ"ש בימים אלו וכל העושה תשובה מרבה זכיותיו בקיום אותה המצוה ואם לא זכו כלומר שלא עשו תשובה נכתבין למיתה לפי שהרבו עונותיהם בבטול אותה המצוה. ויש מתרצים תירוץ אחר דבינונים דקאמר שאם לא זכו נכתבין למיתה הוא אם יש בכלל מחצה עונות שלהם עון פושעי ישראל בגופן דהיינו קרקפתא דלא מנחא תפילין (ר"ה יז, א) והוא הדין לשאר מצות עשה שבגופו שלא קיימה מעולם כגון שלא קרא קריאת שמע ולא בירך על המזון מעולם שיש להם עונש גדול ולא עליהם אמרו ב"ה ורב חסד מטה כפי /כלפי/ חסד. והטעם שהוקבע לדין בני אדם ביום זה י"א מפני שמזל תשרי הוא מאזנים וכתיב (תה' סב, י) במאזנים לעלות לומר שנשקלין מעשיהם של כל אחד ואחד ושקול זה אינו לפי מנין המצות והעבירות אלא לפי גדלן יש מצות שמשקלן כנגד כמה עבירות ויש עבירה שמשקלה כנגד כמה מצות והכל תלוי בשקול דעת השם שהוא תמים דעים. אי נמי מפני שבר"ה נברא אדם הראשון כמו שנפרש לקמן רצה הבורא יתברך להשגיח ולדרוש מעשה כלם ולדון על פי מעשיהם ביום הבריאה הראשונה דין כל אותה שנה. והרמב"ם כתב טעם אחר שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו. מדת ב"ו דן את אוהבו בשעת רצונו ודן את אויבו בשעת כעסו והקב"ה דן את העולם כלו בשעת רצונו בחדש תשרי שיש בו מועדים ומצות הרבה שופר וכפור וסוכה ולולב בארבע מינין ועל כן נקרא שביעי שהוא שבע במצות והכי איתא בהגדה.

8. שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן סג

ונראה לי ליישב עפ"י מה שראיתי להגאון הנו"ב ז"ל בדרושי הצל"ח בדרוש ד' לשבת תשובה שכותב לחדש חידוש גדול ונפלא עד מאד, והוא זה, דבימים הללו (של עשי"ת) מלבד הטעם שהקב"ה מצוי אף ליחיד, והמה ימי רצון, עוד סגולה נפלאה יש להתשובה בזמן הזה שלא יוכל לזכות בה בימים אחרים אף אם היה הקב"ה מצוי לו בכל עת, דרך משל שהוא מלא עונות הרבה מאד מלוכלך ומטונף בכל מיני פשעים אפילו אותן פשעים שנאמר עליהם אם יכופר עד תמותון, והוא עושה תשובה עתה בימים הללו (שכל העולם תלוים בדין והוא עמהם) אף שהתשובה אינה כדאי להכשיר עונותיו מכל מקום העולם נידון אחר רובו, ואומר אני לפעמים רשע יכריע את כל העולם לכף זכות ואת עצמו לא יכריע, דרך משל הרי שהיה כולו עונות וכל העולם כולו עם כל העונות של הרשע הזה הוא חציו על חציו, חציו זכויות וחציו עונות, ועתה כששב הרשע הזה ותיקן אפס קצת עונותיו, כששוקלין אותו בפ"ע עדיין הוא רשע בעונו ימות כי נשאר רוב עונות, וכשדנין העולם בכללו העולם יוצא זכאי, כיון שנחסרו מקצת עונות רשע נשאר העולם בכללו רובו זכויות, ואומר אני אף שמדת הדין מתנהג כפי מה שכתב הרמב"ם בפ"ג מה' תשובה וז"ל כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכויות ועונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני, וכן המדינה וכו' וכן כל העולם כולו, אדם שעונותיו מרובים על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנא' על רוב עונך, וכן המדינה שעונותיה מרובים מיד היא אובדת שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה, וכן כל העולם כולו עכ"ל הרמב"ם, נמצא מתחילה שוקלין כל איש ישראל בפ"ע ונכתבין לחיים ולמות איש לפי משקלו, ואח"כ שוקלין כל המדינה לפי שהעולם נידון אחר רובו, ואז אם רוב המדינה עונות אף הצדיקים שבתוכה אבודים, ואח"כ כל העולם, נמצא הרשע שנשאר גם אחר התשובה רובו עונות יעלה בדעתך אף שעתה הכריע המדינה והעולם לזכות, מ"מ הוא רשע בעונו ימות לפי שכששוקלין אותו לבדו רוב עונות הוא, אומר אני לא כן, אלא בין ר"ה ליוה"כ שמכריע העולם לזכות גם הוא ניצול, ולא עוד אלא אפילו נגזר עליו בר"ה גזר דין שיש עמו שבועה נקרע הגז"ד וחי' יחיה ומקרא מסייעני שהרי שאול נשבע חי ה' המושיע את ישראל כי אם ישנו ביונתן בני מות ימות, הרי היה כאן גז"ד שיש עמו שבועה חמורה שנשבע בה', ושוב נשבע שנית כשנלכד יונתן בגורל כתיב ויאמר שאול כה יעשה אלקים וכה יוסיף כי מות תמות יונתן, וכתיב שם היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל ויפדו העם את יונתן ולא מת, הרי הואיל ועשה תשועה בישראל (לא מת), מי שמכריע העולם לכף זכות שאין לך ישועה גדולה מזו פשיטא ופשיטא שאף גז"ד שיש עמו שבועה יקרע וחיה יחיה, והיינו בעשרת ימי תשובה שאז כל העולם תלוי בדין ויכול להכריע את כל העולם לכף זכות.

0 Comments:

Post a Comment

<< Home