Tuesday, September 26, 2006

Free Choice

The Shiur can be downloaded @ http://dl3.ohshare.com/v/7207908/freewill.MP3.html


בחירה

הרב ארי דוד קאהן

Adk1010@gmail.com

1. רמב"ם יד החזקה - הלכות תשובה פרק ה

(א) רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא פן ישלח ידו:

(ב) אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק רשע אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה הוא שירמיהו אמר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה הוא שכתוב אחריו מה יתאונן אדם חי וגו' וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו':

(ג) ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים וכתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים ומפני זה הענין נאמר מי יתן והיה לבבם זה להם כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה אלא הכל מסור להם:

(ד) אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הוברי שמים היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך הטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם והוא מתחלת ברייתו כבר נגזר עליו או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו ומה מקום היה לכל התורה כולה ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק השופט כל הארץ לא יעשה משפט ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו והכתוב אומר כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ דע שהכל כחפצו יעשה ואף על פי שמעשינו מסורין לנו

2. רמב"ם יד החזקה - הלכות תשובה פרק ז

(א) הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שבארנו ישתדל אדם לעשות תשובה ולהתודות בפיו מחטאיו ולנעור כפיו מחטאיו כדי שימות והוא בעל תשובה ויזכה לחיי העולם הבא:

(ב) לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות ושמא ימות בשעתו ונמצא עומד בחטאו לפיכך ישוב מחטאיו מיד ולא יאמר כשאזקין אשוב שמא ימות טרם שיזקין הוא ששלמה אמר בחכמתו בכל עת יהיו בגדיך לבנים:

(ג) אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה כגון זנות וגזל וגניבה אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם וכן הוא אומר יעזוב רשע וגו':

3. מדרש רבה דברים פרשה יא פסקה י

ואין לך צדיק בכל הנביאים כמשה שנאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים

4. ספר יערות דבש - חלק שני - דרוש ב

אמנם כבר מלתנו אמורה כפעם בפעם, כי עיקר התעוררות ללמוד ממעשה צדיק ולהידמות למדותיו ולילך בדרכיו, ואמת מי גבר ידמה למשה, והתורה מעידה [דברים לד, י] לא קם כמשה, והוא שורש ועיקר לתורתינו, ולכך אין להאמין שיבוא שום נביא וחוזה משיח וגואל, שיבטל ח"ו תורת משה, כי אין יכול לבטל דברי מי שגדול הימנו, ואם בא לבטל, צריך שיהיה גדול ממשה, והתורה העידה לא קם כמשה, ומה שאמרו במדרש [ילק"ש ח"ב רמז תקע"א] הנה ישכיל עבדי ירום ונשא, ירום ממשה, היינו בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אבל לא במעלה והשגת נבואה, לא יגיע שום אדם למשה, אשר נחסר מעט מאלהים, ולכך זהו שורש בתורתינו כי לא קם כמשה, ומה שאמרו חז"ל [ילק"ש ח"א רמז תתקס"ו] בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם, ומנו, בלעם, הדבר בעצמותו תמוה, ח"ו לדמות איש אשר נשתקע באבי אבות הטומאה, שרש ראש ולענה, לאיש טהור קדש קדשים, ומי ידמה חושך מצרים לאור בהיר בשחקים:

אבל הענין, כי בלאו הכי יש להבין, הא התורה אמרה ולא קם עוד כמשה, משמע דלאחר משה לא יקום, ולא דיברה התורה ממה שהיה קודם משה, רק מה שיהיה אחר משה, וא"כ הלא בלעם ימ"ש נהרג קודם משה, ואיך שייך בבלעם קם, אבל הכונה, כי ידוע במדרש [א"ר פכ"ח] כי אמר הקב"ה שלא יאמרו עכו"ם אילו היה לנו נביא, גם אנו היינו מקבלים התורה כמו ישראל, לכך הקים להם הקב"ה בלעם, שהיה אצלם כמדרגת משה אצלינו, להבדיל בין טמא לטהור לסתום פיהם. והנה לעתיד לבא בביאת משיח, יעוררו גוג ומגוג והאומות למרוד במשיח, כדכתיב [תהלים ב. א] למה רגשו גוים וכו', יעמיד להם הקב"ה שנית נביא כמו בלעם. שיזהירם וינבא להם מאמיתות ביאת גואל האמיתי, כמו שאמר להם בלעם מקבלת התורה, כדאמרינן [זבחים קטז ע"א] נתקבצו עכו"ם לבלעם וכו':

וזוהיא כוונת מאמר חז"ל בישראל לא קם, שלא ישלח לנו ה' עוד נביא כמשה, כי תורתו נצחית ואין צריך למשה, אבל בעכו"ם יקום בלעם, כמו שהיה בזמן משה כן יהיה שנית בזמן משיח אי"ה, וזוהיא כוונתם באמת. ולכן העיקר לדמות למשה אי אפשר, אבל על כל פנים מקצת מדותיו יש לנו לתפוס, ונתפוס מדת ענוה אשר העידה התורה על רוב ענותו, ואם ישים איש כזה על לבו, מבחר יצורים לא גבה לבו ולא רמו עיניו, ואיך יתגאה שפל אנשים עטלפים שלא ראו אור ומשוללים מכל חמדה ומכל מעלה, אוי לנו, כל שיברנו וכל ענין הריסת התורה ומשיסת יעקב וישראל לבוז, היה הכל על ידי גאוה וקבל די רוח יתירה באנשים כאלה, המה עתקו גברו חיל:

5. ספר ערבי נחל - פרשת נשא

ולטעם זה אין בכל הדורות צדיק במדרגת משה רבינו ע"ה דא"כ יתבטל הבחירה, רק בזמן משה רבינו ע"ה היה מוכרח שיגיע הוא למדריגה זו מצד שהיה צורך העולם אז לקבל התורה ולעשות המופתים שעשה כדי שיתקע האמונה בלב ישראל שכל המעשים האלה בלתי אפשרי היה להעשות רק ע"י צדיק כמשה. ולזה אמרו במדרש (שמות רבה ג', ד) שאמר הקב"ה למשה רבינו ע"ה אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם. ולכן הוכרח שיהיה משה רבינו ע"ה במדרגה זו אשר בחק אנושית:

ואחשוב שזהו כוונת הפסוק ולא קם עוד נביא כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים לכל האותות כו', ירצה, כי משה"כ לא קם כמשה בשום דור שלא יהיה ביטול הבחירה, אם כן מדוע היה משה רבינו ע"ה במדרגה זו, על זה השיב לכל האותות כו', ר"ל שהיה אז צורך בזה ולכן בשאר הדורות אין צריך כמשה רבינו ע"ה שלא יתבטל הבחירה, רק קיום העולמות הוא ע"י שנשמת משה רבינו ע"ה אתפשטותיה בכל דרא וכאמור שנשמת צדיקי הדור מתחברים לפרקים בנשמת משה רבינו ע"ה. ולזה תרווייהו איתנהו, קיום העולמות, וגם השארת הבחירה. דבשלמא בחיי משה רבינו ע"ה שהוא עצמו היה היסוד עולם של דורו, וחיות הדור ממנו והיו דבוקים ומושפעים בתמידות ממשה רבינו ע"ה, לכן לא היה בחירה, משא"כ עכשיו שהתדבקות בנשמת משה רבינו ע"ה הוא לפרקים ע"י מעשים טובים נמצא זה ההתדבקות עצמו הוא רק בבחירה שבעת תורה ומעשים טובים מתדבק, ואח"כ פוסק והבן:

6. ספר ליקוטי הלכות - הלכות שלוחין הלכה ה

אבל אסור להשאר בזה, חס ושלום, רק צריכין לבכות ולהספיד עליו מאד אבל שיהיה ההספד לחיים ולא להפך, חס ושלום, לתקן ולא לקלקל על - ידי זה שלא לומר, חס ושלום, שכבר אפס תקוה כדרך כמה אנשים שאומרים כך על הסתלקות הצדיקים שאומרים שעתה כבר לא נשאר לנו כלום, חס ושלום, אבל באמת הם שוגים בזה הרבה הרבה כי אף - על - פי שמצד אחד אומרים קצת אמת, כי בודאי לא נשאר ממש צדיק כזה, כי בודאי כשנסתלק משה לא נשאר עוד צדיק ממש כמשה, כי פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לאותה בושה וכו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. אבל אף - על - פי - כן אסור לשאר, חס ושלום, בזה לומר, חס ושלום, שמחמת זה אפס תקוה, כי נהפך הוא, כי לא יטש ה' את עמו לעולם, כי ממשלתך בכל דור ודור. וכתיב, "מחשבות לבו לדור ודור". על - כן צריכין להאמין שאף - על - פי שצריכין להתגעגע מאד אחרי הצדיק האמת בחינת משה, אף - על - פי - כן צריכין לסים בדברי נחמה לנחם ולשמח עצמו בהשארתו, דהינו התורה הקדושה שנשאר ממנו על - ידי ספריו ותלמידיו, כי מהצדיק האמתי בודאי נשאר השארה טובה לנצח רק צריכין לחפש ולבקש הרבה וכנ"ל.

7. ספר שם משמואל פרשת תרומה - שנת תרע"ב

לזה התפלא משה, אם ביכולת ישראל להגיע לקדושה עליונה כזו שיהי' קדוש ומובדל מכל עניני עצמו, אלא הכל לצורך גבוה, וזה שהשיבו הקב"ה שהכל תלוי ברצון ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וכל אחד מישראל יכול להגיע עד למעלה היותר גבוהה, וכמ"ש הרמב"ם (פ"ה מה' תשובה ח"ב) כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו וכו'. וזה שכתוב מאת כל איש אשר ידבנו לבו, וא"כ אם רוצה אדם להתקדש יכול הוא במחשבה לבד להוריק עליו מלמעלה שפע קדושה:

8. ספר נועם אלימלך - פרשת עקב

שאין זה בידי שמים פירוש שצריך האדם להתעורר בעצמו לבא אל היראה בלי שום סיוע ואז מקשה שפיר אטו יראה כו' היוצא לנו מזה שצריך האדם להזדרז מתניו אל היראה תמיד שלא ישכח כי אין לו סיוע

9. ספר אוהב ישראל - ליקוטים

אמנם יש ליישב הכל בטוב טעם ודעת. דהנה כבר ביארנו בפרשת אמור עיי"ש, מאחז"ל (ברכות לג:) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וגם מאחז"ל (שם.) אין לו להקב"ה אלא אוצר של יראת שמים בלבד. והוא, כי כל מה שהאדם עושה צדקות ומעש"ט ומצות ולימוד התורה בשכל גדול הכל מתת אלהים הוא. כי מי נותן לאדם דיעה בינה והשכל הלא אל דיעות ה'. וכן כל המצות שהוא עושה בכל חושיו ואיבריו וכן נתינת הצדקה ושארי פזרונות ע"פ התורה והמצות הלא הכל הוא מאת הש"י שהשפיע לו. וכמאמר התנא (אבות ג, ח) תן לו משלו שאתה ושלך שלו, וכמ"ש דוד המע"ה (דה"י א' כט. יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. וא"כ על מה מגיע להאדם שכר עשייתו המצות והמעש"ט. אכן זה הדבר מסר השי"ת ביד האדם והוא הנק' באמת עבודתו ממש. היינו היראה, שהוא הכלי והשמירה לכל הכוחות והמדות לבל ילכו לטמיון ואבדון ח"ו, כי לאדם שאין לו יראת שמים ח"ו אז כל החכמות והשכליות שלו וכל כוחותיו ומדותיו סופו וגם תמו לריק והחיצונים נהנים מהם ר"ל. אמנם לא כן האדם אשר יראת הש"י נוגע בלבו ומקבל עליו עול מלכות שמים באימה וביראה קודם כל מצוה ואיזה דבר שרוצה לעשות ולפעול, ואז נעשה בחי' זו כלי ובית קיבול ואוצר אהוב ונחמד ומקובל לקבל כל המדות טובות וכל השכליות שהאדם פועל ועושה ומקרבת הכל שיהיו בלתי לה' לבדו. וכן בחי' זו הוא כלי בית קיבול לקבל כל השפעות טובות מהבורא בהוב"ש ומשמרת אותם לבל יהנו מהם שום זר

10. ספר מי השילוח - פרשת וירא

ותכחש שרה (בקרבה) לאמור לא צחקתי, עומק הענין בזה, כי מה דאיתא בגמ' הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים הוא רק לפי גבול תפיסת שכל האדם אבל באמת הכל בידי שמים ואף יראת שמים ורק בעו"הז הסתיר הש"י דרכו,

11. ספר מי השילוח - מסכת פסחים פרק אור לארבעה עשר

לא כעוה"ז עולם הבא, עוה"ז נכתב אני בי"ה ונקרא אני בא"ד, אבל לעוה"ב נכתב אני בי"ה ונקרא בי"ה, כי באמת שם הוי' מורה על כי הש"י מהוה הכל והכל בידי שמים אף יראת שמים, אך בעוה"ז נקרא בא"ד שמורה על לשון אדנות ואנחנו עבדים ולזה אמרו חז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים היינו בעוה"ז כל זמן שלא נתברר הטוב מהרע נקראים המצות ומע"ט וכן ההיפך על שם מעשה אדם היינו שאי אפשר בלא עבודה, אבל לעוה"ב כשנשלם הבירור אז יהי' ה' אחד ושמו אחד שיהי' הכל בידי שמים ויהי' הקריאה ג"כ בשם י"ה,

12. ספר ערבי נחל - פרשת עקב

ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כו'. ובגמרא (ברכות ל"ג ע"ב) אטו יראה מלתא זוטרתא היא אין לגבי משה מלתא זוטרתא היא, וכבר צווחו ביה. גם יש לדקדק בפסוק כי אם ליראה משמע דבר זה לבד, וקחשיב עוד ללכת בכל דרכיו כו'. גם לשון ועתה צריך ישוב. ורז"ל למדו מכאן (שם) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ויש לדקדק דהיה לו לומר חוץ מיראת ה':

ואלו ב' מיני יראה הם נגד יראת ה', שיש מי שכבר הגיע למדרגת שויתי ה' לנגדי תמיד, והוא כמשל השר העובד המלך אשר בעמדו לפני המלך כל גופו מרתת ומזיע מרוב פחד, וזה נקרא פחד לפי שרואה המלך בעיניו, וכשהוא בביתו אינו מרתת, רק מורא יש לו מהמלך בהיותו יודע כי שלטנותו עליו וירא ממנו עבור על דבריו, ואין זה נקרא רק יראה, ויראה זו תועיל רק לענין שאינו עובר על ציווי המלך:

13. ספר תפארת שלמה על התורה - לקוטים - פרשת קדושים

על פי ד' ביד משה איש איש על עבודתו. אנו מתפללים (בברכת ק"ש אהבה רבה) ותן בלבנו וכו' ודבק לבנו כו' הלא (ברכות לג,ב) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אך בתשובה מצינו שאמר הקדוש ברוך הוא פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. כן הוא בכל הדברים וזה חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו. וזה איש איש על עבודתו. וזה (אבות ג, יח) חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה. וזה ענין המוספין על עולת התמיד שהם עדיפי טפי מעולת התמיד כמבואר בזבחי' ע"ש:

14. ספר צדקת הצדיק - אות קפה

ונקרא יראי ה' איש אל רעהו מדריגת חבר כי יראת שמים הוא הבחירה שבידי אדם והבחירה בעצמה באמת גם כן מהשם יתברך שיצר האדם בעל בחירה. רק יראת שמים דהיינו ההכרה שהבחירה גם כן מהשם יתברך זה נקרא יראת שמים שירא לבחור ברע זהו בידי אדם. והתחלת החשק ללמוד מרב הוא הבחירה עצמה והוא בסוד נעוץ סופן בתחילתן שזה גם כן מהשם יתברך באמת ולכן נקרא תורת ה':

15. ספר משלי פרק כז

(כא) מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ: (כב) אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ:

21. The refining pot is for silver, and the furnace for gold; and a man is judged according to his praise. 22. Though you should grind a fool with a pestle in a mortar among wheat, his folly would not depart from him.

16. ספר שערי תשובה השער השלישי - אות קמח

וְנֶאֱמַר (משלי כז, כא) מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ. פֵּרוּשׁוֹ, מַעֲלוֹת הָאָדָם לְפִי מַה שֶּׁיְּהַלֵּל. אִם הוּא מְשַׁבֵּחַ הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְהַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים, תֵּדַע וּבָחַנְתָּ כִּי אִישׁ טוֹב הוּא וְשֹׁרֶשׁ - הַצֶּדֶק נִמְצָא בוֹ, כִּי לֹא יִמְצָא אֶת לִבּוֹ רַק לְשַׁבֵּחַ אֶת הַטּוֹב וְהַטּוֹבִים תָּמִיד בְּכָל דְּבָרָיו, וּלְגַנּוֹת אֶת הָעֲבֵרוֹת, וּלְהַבְזוֹת בַּעֲלֵיהֶן (מִבְּלִי מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב), וְאִם יִתָּכֵן כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ עֲוֹנוֹת נִסְתָּרִים, אֲבָל מֵאוֹהֲבֵי - הַצֶּדֶק הוּא, וְלוֹ שֹׁרֶשׁ בַּבְּחִירָה. וְהוּא מֵעֲדַת מְכַבְּדֵי הַשֵּׁם. וְהַמְשַׁבֵּחַ מַעֲשִׂים מְגֻנִּים אוֹ מְהַלֵּל רְשָׁעִים, הוּא הָרָשָׁע הַגָּמוּר וְהַמְחַלֵּל אֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

17. ספר תולדות יעקב יוסף פרשת וארא - אות ג

ואמר החכם איש לפי מהללו (משלי כז, כא), מה שמשבח ומהלל מזה נודע מהותו וטבעו,

0 Comments:

Post a Comment

<< Home